החלטה בתיק ב"ל 18543-06-12

1.       התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בו כמי שנפגע - פגיעה בעבודה - באופן הבא:

-        טיסות מרובות שהתובע טס לרגל עבודתו, גרמו - בדרך של מיקרוטראומה - לכך שאצל התובע התפתח קריש דם בורידים העמוקים (DVT).

-        גם לאחר שהתובע לקה ב-DVT, הוא המשיך לטוס לצרכי עבודתו וביום 8/1/09, הוא לקה בארוע מוחי (CVA).

לטענת התובע, ה-CVA הוא תוצאה ישירה של ה-DVT ושניהם אמורים להיות מוכרים כתוצאה של פגיעה בעבודה.

2.       הנתבע, במכתבו לתובע מיום 18/9/11, דחה את תביעת התובע.

לטענת הנתבע, לא הוכח קיומו של ארוע תאונתי ולא הוכח קיומם של ארועים תאונתיים זעירים שהביאו ל-DVT ול-CVA. כן טען הנתבע כי התפתחות הפגימות האמורות היתה על רקע תחלואתי טבעי, שאינו קשור לעבודה.

3.       התובענה שבפני הוגשה כנגד עמדתו האמורה של הנתבע.

4.       תחילה, לא הצליחו ב"כ הצדדים להגיע להסכמה בדבר העובדות. לאחר מכן, התברר כי העובדות הנוגעות לתנאי עבודתו של התובע - אינן שנויות במחלוקת אמיתית. המחלוקת בין הצדדים היא (כפי שהסתבר כבר ממכתב הנתבע מיום 18/9/11) - בעניינים הרפואיים. בענין אותה מחלוקת - הסכימו ב"כ הצדדים כי הדרך לדון בה אמורה להיות במינוי מומחה רפואי או במינוי מומחים רפואיים מטעם בית הדין (ב"כ הצדדים חלוקים בשאלה זו).

5.       בינתיים, בטרם מינוי המומחה או המומחים, וכהמשך להחלטה מיום 26/12/12, ניתנה ביום 18/2/13, החלטה בדבר עובדות המקרה. לאחר מכן, לבקשת ב"כ התובע, ניתנה לו שהות להגשת חוות דעת רפואית מטעמו. אותה חוות דעת אכן הוגשה (אם כי לאחר המועד שנקצב לכך).

הכרעה במחלוקת בענין תחום מומחיות המומחה מטעם בית הדין, ובענין סדר מינוי המומחים

6.       בהתאם להחלטות קודמות, עלי להחליט כעת החלטה בדבר מינוי המומחה הרפואי, החלטה שבמסגרתה עלי להכריע גם בשאלה אם לקבוע מראש שימונו מומחים בשני תחומים (המטולוגיה ונוירולוגיה), כעמדת הנתבע, או שמא - למנות מומחה בתחום אחד בלבד, כעמדת התובע.

7.       עמדת הנתבע בענין מינוי מומחים בתחומי מומחיות שונים ובשני שלבים, מבוססת על כך שלטענתו - יש להכריע תחילה בשאלת הקשר הסיבתי בין טיסותיו של התובע, לבין התפתחות הקריש אצלו. רק אם יתברר שיש קשר כזה, יהיה צורך לבחון את שאלת הקשר בין הקריש לבין הארוע המוחי. עמדת התובע, מבוססת על כך שלטענתו - אין כלל צורך להכריע בשאלת הקשר הסיבתי בין הטיסות לבין הקריש, באשר אף הרופא מטעם הנתבע סבר שיש קשר כזה.

8.       אכן, אילו שאלת הקשר הסיבתי בין הטיסות לבין התפתחות הקריש לא היתה שנויה במחלוקת בתובענה, לא הייתי רואה צורך להכריע בה, אלא שמעמדתו של הנתבע, כצד מתדיין בתובענה, עולה שהוא חולק על קיומו של אותו קשר סיבתי נטען. הדבר עולה הן מכתב ההגנה (ראו את סעיף 9 לכתב ההגנה) והן מעצם עמדת הנתבע בענין תחומי המומחיות של הרופאים. לפיכך, אף אם רופא מטעם הנתבע חיווה את דעתו על כך שהיה קשר סיבתי כנטען על ידי התובע, איני יכול לראות את הנתבע עצמו כמסכים לכך, שעה שהנתבע מבהיר בפירוש שהוא אינו מסכים לכך.

9.       על כן, איני רואה מנוס ממינוי מומחה בתחום ההמטולוגיה, אשר יתבקש לחוות את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הטיסות לבין התפתחות קריש הדם בורידיו של התובע.

10.     המסקנה האמורה בסעיף 9 לעיל, אינה מחייבת כי אם יוכר קשר סיבתי בין הטיסות לבין התפתחות הקריש - הדבר יביא בהכרח לשלב נוסף של מינוי מומחה גם בתחום הנוירולוגיה. ייתכן, שההמטולוג יוכל לחוות את דעתו גם בענין השפעת קריש הדם על הארוע המוחי. ייתכן גם שאם הנתבע ישתכנע שהקריש קשור לעבודתו של התובע, הוא יסתפק בכך ויוותר על המחלוקת בענין הקשר בין הקריש לבין הארוע המוחי.

11.     לפיכך, בהחלטה זו, בכוונתי למנות מומחה בתחום ההמטולוגיה. השאלות שיופנו אליו יהיו בענין כל המחלוקות הרפואיות שבתובענה, אך אשאל אותו גם אם הוא סבור שנכון למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה.

          איני שולל את האפשרות שימונה בתובענה זו בעתיד מומחה בתחום מומחיות נוסף, אך איני קובע מראש כי כך ייעשה.